צרו עימנו קשר | מפת האתר
פורטל חיות מחמד - כלבים  חתולים סוסים  ציפורים ועוד...
 
 >> אירוע  >> כנסים וימי עיון עמוד הבית

כנסים

לאכול בעלי חיים? יום עיון על אתיקה של אכילת בעלי חיים ומוצרים מן החי   |  22/05/2016

לקראת פרסום הכרך לחם חוק: אנתולוגיה של משפט ואוכל בעריכת פרופ' אייל גרוס וד"ר יופי תירוש בסדרת משפט, חברה ותרבות, אוניברסיטת תל אביב, 22 במאי 2016

יום העיון 'לאכול בעלי חיים' עסק בהיבטים משפטיים, פילוסופיים והיסטוריים של אכילת בעלי חיים. המושב המשפטי נפתח בהרצאה של עו"ד יותם שלמה מהקליניקה לרגולציה סביבתית בפקולטה למשפטים בבר-אילן. אחת ממטרותיה של רגולציה סביבתית היא הפחתת נזקים סביבתיים הנגרמים ממשקים תעשייתיים, והיא עושה זאת על ידי עידוד התייעלות סביבתית של המשקים הללו וצמצום צריכת מוצרים מהחי. עו"ד שלמה הציג כלים רגולטיביים להתייעלות סביבתית, כגון רפורמות ישראליות, סובסידיות בדיני הסחר העולמי והגבלות סחר במוצרים מן החי. כלי נוסף הוא מניעת פרסום מטעה: באיחוד האירופי למשל ניתן לציין על אריזות המזון פרטים כגון מה מקור הביצים, אם במהלך הייצור נפלטו גזי חממה ואם נפגעו דולפינים. כלים אלה נועדו להגן על רווחת בעלי חיים והסביבה, ולתת לצרכנים מידע שיסייע להם בקבלת ההחלטות.

ד"ר אסף הרדוף מהמכללה אקדמית בצפת, טבעוני ופעיל במאבק לשחרור בעלי חיים, עסק במסרים שתעשיית המזון מעבירה לצרכן. הכיתוב על תוויות המוצרים מתווך על ידי היצרן, ועל כן הוא עלול להציג מצג שווא של המוצר או תמונה לא מלאה. הפרסום מעצב את הרצונות וההעדפות שלנו, ומשפיע בסופו של דבר על החלטות הרכישה שלנו. רוב הפרסומות למזון מהחי מציגות תמונה מסולפת של המציאות במטרה להרחיק מתודעתנו את סבלן של חיות המשק. בניגוד למציאות הקשה בתעשיית המזון, הפרסומות הללו מציגות את בעלי חיים כיצורים בריאים החיים בצוותא בטבע, וככאלה הצורכים את המוצר בעצמם ושמחים בחלקם. מטרתם של דיני הגנת הצרכן היא בין היתר לעורר מודעות לתנאי שבהם מוחזקות חיות המשק, ולחייב את חברות המזון להציג בתוויות מידע מדויק בעניין זה.

פרופ' אריאל בנדור וד"ר הדר דנציג-רוזנברג מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן בחנו את החוק להגנת בעלי חיים דרך הפריזמה של עקרון המידתיות. החוק הישראלי מעניק הגנה מסוימת לבעלי החיים, אולם נקבע בו חריג מרכזי ביותר: במקרה של המתת בעלי חיים לצורך מאכל אדם לא יחולו האיסורים המפורטים בחוק, כגון איסור עינוי, התעללות והתאכזרות בכוונה לבעל חיים. באופן כללי בית המשפט החיל על בעלי חיים (גם במקרים שלא קיימות פסיקה וחקיקה רשמיות) את אותה הגנה שחלה על בני האדם, אולם הוא גם קבע שההגדרות 'עינוי', 'התאכזרות' ו'התעללות' לא יחולו על פעולות שנעשות במשקים תעשייתיים המגדלים בעלי חיים למאכל. במילים אחרות, זכויות בעלי החיים מוכפפות לאינטרסים של בני אדם, ובו בזמן יש לשמור עליהן כמו על זכויות בני האדם. כמו בכל תעשייה, מטרת תעשיית המזון היא הפחתת עלויות הייצור ככל האפשר, והדרך להגיע לכך היא הרעת תנאי החזקתן של חיות המשק. עקרון המידתיות גורס כי יש לשקול את החיסכון הכלכלי לעומת הפגיעה שנגרמת לבעלי החיים. לאור החלופות הרבות והזולות למוצרים מן החי (כגון קטניות, מוצרי סויה וכדומה) הקיימות היום, יש לשקול קביעת נהלים וכללים ותקנות והסדרים בנוגע לטיפול בבעלי חיים.

עו"ד יוסי וולפסון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב דיבר על שני התנאים שיאפשרו חוק שיאסור הריגה של בעלי חיים לצורך אכילה: תשתית משפטית נורמטיבית ואילוצים חומריים. אמנם התנאים לאיסור כזה טרם הבשילו, אבל הניצנים כבר קיימים, ואינם מחייבים שינוי ערכי. התערבות של מערכת המשפט במה שאנשים אוכלים אינה דבר חדש, והיא עושה זאת בעניינים הקשורים לכשרות, למכירת חמץ בפסח ולגידול חזירים. האיסור על פגיעה והתעללות בבעלי חיים שלא לצורך מבטא הכרה באינטרסים מסוימים שלהם, וארגונים להגנת בעלי חיים יכולים לייצג אינטרסים אלו בהתאם לעקרון המידתיות, שלפיו יש לשקול לעבור למזון מן הצומח כדי למנוע פגיעה בבעלי החיים.

המושב השני עסק בהיבטים פילוסופיים והיסטוריים באתיקה של אכילת בעלי חיים, ופתח אותו ד"ר יואב קני ממרכז מינרבה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. בהרצאתו הוא בחן את האמירה 'בשר זה רצח' ברוח גישתם של פיטר סינגר וז'אק דרידה. לפי סינגר, במצב המשפטי הנוכחי הריגת בעלי חיים לצורך אכילתם אינה נחשבת רצח, אבל 'בשר זה רצח' היא קריאה לעתיד צודק יותר, שבו המאבק למען זכויות בעלי חיים יביס את הסוגנות ואז הריגת בעלי חיים תיחשב רצח. מבקריו של סינגר טוענים ששיח זכויות בעלי החיים והניסיון של הליברליזם המודרני לשפר את מעמדם הם קבלה מובלעת של האנתרופוצנטריזם, שכן הניסיון להבין את הסבל החייתי הוא אנתרופוצנטרי במהותו. לכן המושג 'רצח', שמקבל את מובנו רק במסגרת של חקיקה, גם הוא מקבל מעמד אנתרופוצנטרי.

לפי דרידה, המושג 'זכות' הוא נגזרת משפטית-פוליטית של המושג המערבי 'סובייקט', והפירוק והשינוי שיאפשרו את שחרור בעלי החיים צריכים להתרחש במישור המטאפיזי. כל עוד מבנה הסובייקטיביות הרציונליסטי של המערב עומד על כנו, דיכוי בעלי החיים הוא בבחינת אקסיומה. אנחנו מבינים את הדיבר 'לא תרצח' כציווי הנוגע רק לבני האדם, ומכירים רק בקיומם של פשעים נגד האנושות, בלי לתת את הדעת לפשעים שאנו מבצעים נגד בעלי חיים אחרים. במדינות החוק המודרניות המתתם של בעלי חיים — בעיקר לצורך אכילת בשרם — איננה רצח. דרידה הביע תמיכה בצמחונות ובארגונים לשמירה על בעלי חיים, אבל הוא לא הזדהה עם הקריאה להגדיר כרצח המתת בעלי החיים. לדידו, כל עוד הנחות היסוד המטאפיזיות, המשפטיות והפוליטיות שלנו ייוותרו אנתרופוצנטריות, קרימינליזציה כזו היא סתירה מושגית. הבניות משפטיות מונעות כל אפשרות להתקדם לעבר עתיד מוסרי ופוסט-אנתרופוצנטרי. ד"ר קני סיכם שכדי למצוא פרדיגמה אלטרנטיבית שתגנה ותצמצם את האלימות כלפי בעלי החיים, יש להפנים שבשר זה לא רצח.

ד"ר אריאל צבל דיבר על ההיבט המוסרי של אכילת מזון מן החי. לטענתו, אנו נוטים להחיל כללי מוסר מעולם היחסים האנושיים על יחסינו עם בעלי חיים, אולם החלה כזו אינה אפשרית, שכן המציאות השוררת במשקים התעשייתיים מעולם לא הייתה מנת חלקם של בני אדם. ההתעללות בבעלי החיים במשקים התעשייתיים מזכירה לרבים אירועים קשים בהיסטוריה האנושית כגון השמדת עמים, אולם יש הבדל בין אירועים אלו ובין המתחולל בתעשיית המזון. ראשית, כליאת בני אדם מטרתה להרחיק קבוצה אחת מאחרת, וכליאת בעלי חיים מטרתה כלכלית; שנית, היו אמנם ניסיונות להשמיד אוכלוסיות אנושיות, אולם מעולם לא יוצרה אוכלוסייה במיוחד לצורך השמדתה; שלישית, אפשר לזהות חפצון גם של הגוף האנושי וגם של בעל החיים, אלא שגופם של בעלי החיים נקצץ, נארז ונשלח למכירה בחנויות. על רקע כל אלה נדרשת חשיבה מחודשת על תופעת ההתעללות בבעלי חיים בתעשיית המזון.

ד"ר תמר נוביק, פוסט-דוקטורנטית ממכון מקס פלנק להיסטוריה של המדע בברלין עסקה בפוליטיקה של העדפות מזון וטעמים מקומיים מתגבשים ומשתנים, ובקשר של תהליך זה לחברה ולפוליטיקה, דרך המקרה של העדפת חלב פרה על פני חלב עיזים בישראל. הנחתה הייתה כי טעם ושינויים בהעדפות מזון מקורם בהבניה חברתית, הם משתנים ותלויי הקשר. לדידה, טעם הוא מוקד לבחינת רעיונות חברתיים של צדק, ואתר המבטא יחסי כוח ומציאות גאו-פוליטית וכלכלית. היא התמקדה ביצרניות החלב המרכזיות בארץ — פרות ועיזים — דרכן הציגה את הדרכים שבהן מתגבשים טעמים ואיך כל אלו קשורים בטענות נורמטיביות לגבי מה טבעי, מקומי, טעים וצודק.

את הכנס חתם פאנל בנושא בעד ונגד טבעונות, והשתתפו בו אורי שביט, עיתונאית אוכל, ויובל (ג'וב) הרגיל, עיתונאי ופובליציסט אוכל.

לצפייה ביום העיון:

https://www.youtube.com/playlist?list=PLNiWLB_ wsOg4LqSvHHXSa8GwawVAFbS7b







 
חזרה למעלה לדף הבית שלח לחבר
למעלה דף הבית שלח לחבר גרסת הדפסה
animal@tauex.tau.ac.il רמת-אביב 69978 ת"א פקס 03-6406155 טלפון 03-6406671 "חיות וחברה" - היחידה לחקר יחסי גומלין בין אנשים לבעלי חיים
כל הזכויות שמורות ליחידת חיות וחברה - תשס"ח 2007 ארינט בע"מ - פתרונות אינטרנט מתקדמים